Sequence of the Hebrew Text of 1Ki 5:1-18 (5:15-32) and 2Ch 2:1-18 (1:18-2:17)

Version Date: March 5, 2024

(1Ki 5:1) (5:15) וישלח חירם מלך צור את עבדיו אל שלמה כי שמע כי אתו משחו למלך תחת אביהו כי אהב היה חירם לדוד כל הימים  1

(1Ki 5:2) (5:16) וישלח שלמה אל חירם לאמר

(1Ki 5:3) (5:17) אתה ידעת את דוד אבי כי לא יכל לבנות בית לשם יהוה אלהיו מפני המלחמה אשר סבבהו עד תת יהוה אתם תחת כפות רגלו

(1Ki 5:4) (5:18) ועתה הניח יהוה אלהי לי מסביב אין שטן ואין פגע רע

(1Ki 5:5) (5:19) והנני אמר לבנות בית לשם יהוה אלהי כאשר דבר יהוה אל דוד אבי לאמר בנך אשר אתן תחתיך על כסאך הוא יבנה הבית לשמי

(1Ki 5:6) (5:20) ועתה צוה ויכרתו לי ארזים מן הלבנון ועבדי יהיו עם עבדיך ושכר עבדיך אתן לך ככל אשר תאמר כי אתה ידעת כי אין בנו איש ידע לכרת עצים כצדנים

(1Ki 5:7) (5:21) ויהי כשמע חירם את דברי שלמה וישמח מאד ויאמר ברוך יהוה היום אשר נתן לדוד בן חכם על העם הרב הזה

(1Ki 5:8) (5:22) וישלח חירם אל שלמה לאמר שמעתי את אשר שלחת אלי אני אעשה את כל חפצך בעצי ארזים ובעצי ברושים

(1Ki 5:9) (5:23) עבדי ירדו מן הלבנון ימה ואני אשימם דברות בים עד המקום אשר תשלח אלי ונפצתים שם ואתה תשא ואתה תעשה את חפצי לתת לחם ביתי

(2Ch 2:1) (1:18) ויאמר שלמה לבנות בית לשם יהוה ובית למלכותו

(2Ch 2:2) (2:1) ויספר שלמה שבעים אלף איש סבל ושמונים אלף איש חצב בהר ומנצחים עליהם שלשת אלפים ושש מאות  2

(2Ch 2:3) (2:2) וישלח שלמה אל חורם מלך צר לאמר כאשר עשית עם דויד אבי ותשלח לו ארזים לבנות לו בית לשבת בו  1

(2Ch 2:4) (2:3) הנה אני בונה בית לשם יהוה אלהי להקדיש לו להקטיר לפניו קטרת סמים ומערכת תמיד ועלות לבקר ולערב לשבתות ולחדשים ולמועדי יהוה אלהינו לעולם זאת על ישראל

(2Ch 2:5) (2:4) והבית אשר אני בונה גדול כי גדול אלהינו מכל האלהים

(2Ch 2:6) (2:5) ומי יעצר כח לבנות לו בית כי השמים ושמי השמים לא יכלכלהו ומי אני אשר אבנה לו בית כי אם להקטיר לפניו

(2Ch 2:7) (2:6) ועתה שלח לי איש חכם לעשות בזהב ובכסף ובנחשת ובברזל ובארגון וכרמיל ותכלת וידע לפתח פתוחים עם החכמים אשר עמי ביהודה ובירושלם אשר הכין דויד אבי

(2Ch 2:8) (2:7) ושלח לי עצי ארזים ברושים ואלגומים מהלבנון כי אני ידעתי אשר עבדיך יודעים לכרות עצי לבנון והנה עבדי עם עבדיך

(2Ch 2:9) (2:8) ולהכין לי עצים לרב כי הבית אשר אני בונה גדול והפלא

(2Ch 2:10) (2:9) והנה לחטבים לכרתי העצים נתתי חטים מכות לעבדיך כרים עשרים אלף ושערים כרים עשרים אלף ויין בתים עשרים אלף ושמן בתים עשרים אלף

(2Ch 2:11) (2:10) ויאמר חורם מלך צר בכתב וישלח אל שלמה באהבת יהוה את עמו נתנך עליהם מלך

(2Ch 2:12) (2:11) ויאמר חורם ברוך יהוה אלהי ישראל אשר עשה את השמים ואת הארץ אשר נתן לדויד המלך בן חכם יודע שכל ובינה אשר יבנה בית ליהוה ובית למלכותו

(2Ch 2:13) (2:12) ועתה שלחתי איש חכם יודע בינה לחורם אבי

(2Ch 2:14) (2:13) בן אשה מן בנות דן ואביו איש צרי יודע לעשות בזהב ובכסף בנחשת בברזל באבנים ובעצים בארגמן בתכלת ובבוץ ובכרמיל ולפתח כל פתוח ולחשב כל מחשבת אשר ינתן לו עם חכמיך וחכמי אדני דויד אביך

(2Ch 2:15) (2:14) ועתה החטים והשערים השמן והיין אשר אמר אדני ישלח לעבדיו

(2Ch 2:16) (2:15) ואנחנו נכרת עצים מן הלבנון ככל צרכך ונביאם לך רפסדות על ים יפו ואתה תעלה אתם ירושלם

(1Ki 5:10) (5:24) ויהי חירום נתן לשלמה עצי ארזים ועצי ברושים כל חפצו

(1Ki 5:11) (5:25) ושלמה נתן לחירם עשרים אלף כר חטים מכלת לביתו ועשרים כר שמן כתית כה יתן שלמה לחירם שנה בשנה

(1Ki 5:12) (5:26) ויהוה נתן חכמה לשלמה כאשר דבר לו ויהי שלם בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם  3

(1Ki 5:13) (5:27) ויעל המלך שלמה מס מכל ישראל ויהי המס שלשים אלף איש

(1Ki 5:14) (5:28) וישלחם לבנונה עשרת אלפים בחדש חליפות חדש יהיו בלבנון שנים חדשים בביתו ואדנירם על המס

(2Ch 2:17) (2:16) ויספר שלמה כל האנשים הגירים אשר בארץ ישראל אחרי הספר אשר ספרם דויד אביו וימצאו מאה וחמשים אלף ושלשת אלפים ושש מאות

(2Ch 2:18) (2:17) ויעש מהם שבעים אלף סבל ושמנים אלף חצב בהר ושלשת אלפים ושש מאות מנצחים להעביד את העם  4

(1Ki 5:15) (5:29) ויהי לשלמה שבעים אלף נשא סבל ושמנים אלף חצב בהר

(1Ki 5:16) (5:30) לבד משרי הנצבים לשלמה אשר על המלאכה שלשת אלפים ושלש מאות הרדים בעם העשים במלאכה  4

(1Ki 5:17) (5:31) ויצו המלך ויסעו אבנים גדלות אבנים יקרות ליסד הבית אבני גזית

(1Ki 5:18) (5:32) ויפסלו בני שלמה ובני חירום והגבלים ויכינו העצים והאבנים לבנות הבית



Endnotes:

(1) A comparison of 1Ki 5:1-9 (15-23) and 2Ch 2:3-16 (2-15) leads to the conclusion that the former happened before the latter. Indeed, at the time of 1Ki 5:1-9 (15-23), it was not yet decided how Solomon would pay the king of Tyre (see 1Ki 5:6, 9 (20,23).) However, at the time of 2Ch 2:3-16 (2-15), Solomon gave specific numbers indicating how and how much he would pay the king of Tyre (2Ch 2:10 (9)), and his offer was accepted (2Ch 2:15 (14)). [Back]

(2) 2Ch 2:2 (2:1) could be explained as follows. It seems unlikely that 1Ki 5:15 (5:29) took place before 2Ch 2:17 (2:16). Therefore, since 1Ki 5:15 (5:29) speaks of only 70,000 men for burdens and 80,000 for quarrying, it follows that the numbers given in 2Ch 2:17 (2:16) are not in addition to the numbers in 2Ch 2:2 (2:1). Rather, 2Ch 2:2 (2:1) and 2Ch 2:17 (2:16) refer to more or less the same men. It follows, therefore, that 2Ch 2:2 (2:1) refers to foreigners living in Israel. As stated in the text, the foreigners were counted by Solomon at the time of 2Ch 2:17 (2:16). The text also mentions that this was the first counting after the one performed by David. (Now David's census of the foreigners is mentioned in 1Ch 22:2.) Thus, the statement of 2Ch 2:2 (2:1) that Solomon counted the people does not refer to a census but likely to an analysis of the records of David's census, so as to assign foreigners to bear burdens and to quarry. At the time of 2Ch 2:17 (2:16), Solomon decided to have another census of the foreigners, and then he reassigned them to bear burdens and to quarry. See also the note (4) below. [Back]

(3) In view of the perfect tense of נתן in 1Ki 5:12 (5:26), the text speaks of a past occasion in which Solomon received wisdom. Therefore, the text refers to something that happened before the time of 1Ki 5:10-11 (5:24-25). It seems reasonable to assume that Solomon's covenant with Hiram was also before the time of 1Ki 5:10-11 (5:24-25). [Back]

(4) In 2Ch 2:2, 18 (2:1,17), out of the 3,600 leaders who made the people serve the king (note להעביד את העם "to cause the people to serve" in 2Ch 2:18 (2:17),) 3,300 also supervised the work of the people (1Ki 5:16 (5:30)). It may be that the remaining 300 leaders were too old to be where the work was done so as to supervise it. See also the note (2) above. [Back]


Home