εις ... προς

Version Date: February 17, 2023

There are numerous passages in which prepositional phrases involving εις and προς appear next to each other and modify the same word. They indicate, typically, a certain destination, such as in προς αυτους εις την τρωαδα "to them at Troas" (Ac 20:6). As could be seen from the list of verses at the end of this article, προς introduces a goal and εις the context of the goal. Commonly, προς introduces one or more persons and εις the place where they are located, such as in προς αυτους εις το πλοιον "to them into the boat" (Mk 6:51). An example in which there are no explicit references to people is εις το περαν προς βηθσαιδα "on the other side to Bethsaida" (Mk 6:45). Another example is εις το αγαθον προς οικοδομην "to edification in that which is good" (Ro 15:2). This also provides an example in which εις does not introduce a physical place. Other examples in which εις does not introduce a physical place are: εις βλασφημιαν προς τον θεον "in blasphemy against God" (Rev 13:6), εις κρισιν προς τον βασιλεα "to the king for justice" (2Sa 15:6), and εις πολεμον προς ισραηλ "in war against Israel" (Jos 11:20). Often, προς refers to a physical place; even when preceding a person, it seems to refer to the place where that person was expected to be found. This observation could be illustrated with ερχονται οι αγγελοι εις γαβαα προς σαουλ "the messengers came to Saul in Gibeah" (1Sa 11:4), since Saul was not present when the messengers came (1Sa 11:5). Moreover, by reading εις βλασφημιαν προς τον θεον "in blasphemy against God" (Rev 13:6) in its context, it can be seen that the text speaks not only of blasphemies against God, but also against his dwelling place and against those in heaven. Note that εις and προς can appear in any order, as could be seen in προς τον βασιλεαν εις κρισιν (2Sa 15:2) and εις κρισιν προς τον βασιλεα (2Sa 15:6).

While adjacent prepositional phrases involving εις and προς describe often a specific place (via προς) within a more broadly defined location (via εις), in general they describe a goal (via προς) and the context of the goal (via εις). This point could be illustrated on the following examples. In εις το αγαθον προς οικοδομην "to edification in that which is good" (Ro 15:2), the goal is edification and the context is that which is good. In εις πλημμελειαν προς τον ιερεα "for his transgression to the priest" (Lev 5:18), the ram had to be brought to the priest (the goal) because of a transgression (the context). In εις οικον ιουδα προς παν λογον βασιλεως "over the house of Judah for every matter of the king" (2Ch 19:11), Zebadiah was over the house of Judah (the context) for every matter of the king (the goal). In εις αγαθα προς τον εχθρον "for good in front of the enemy" (Jer 15:11), the LXX states that the prophet was saying that he had stood before the enemy (the goal) for that which is good (the context).

Now a place introduced with εις does not have to include the place introduced with προς, though it may refer to something near it. Indeed, note that 2Ch 11:14 has προς ιουδαν εις ιερουσαλημ, which refers to Judea in the context of Jerusalem, that is, Jerusalem and the area near it. Moreover, προς ανατολας εις γην ανατολων in Ge 25:6 refers to the east in the context of the eastern land, that is, the eastern land and the area of the east near it. Here, the eastern land refers to a specific territory that was east of Abraham's location. Similarly, βηθφαγη και βηθανιαν προς το ορος των ελαιων (Mk 11:1) is understood here to denote the area of the Mount of Olives that was associated with Bethphage and Bethany due to proximity or as belonging to them. Moreover, βηθφαγη προς το ορος των ελαιων (Mt 21:1, Byzantine text) and βηθφαγη και βηθανιαν προς το ορος το καλουμενον ελαιων (Lk 19:29) are similarly interpreted here, the former referring to an area of the Mount of Olives associated with Bethphage, and the latter to an area of mount Olivet associated with Bethphage and Bethany.

It is interesting to note that each of Mk 11:1, Jos 9:6, 2Sa 23:13, 1Ch 11:15, and Jer 40:12 involve one prepositional phrase with προς and two prepositional phrases with εις. In each LXX instance, προς precedes a person whose location is described by means of the two prepositional phrases with εις. For example, ηλθοσαν προς ιησουν εις την παρεμβολην ισραηλ εις γαλγαλα (Jos 9:6) states that "they came to Joshua into the camp of Israel, in Gilgal." As for Mk 11:1, εγγιζουσιν εις ιερουσαλημ εις βηθφαγη και βηθανιαν προς το ορος των ελαιων indicates that they were drawing near to the Mount of Olives (the goal) in the area of Jerusalem (the context), and more specifically, in the area of Bethphage and Bethany (also indicating the context). Thus, the text could be translated, "they drew near to the Mount of Olives, in the proximity of Jerusalem, in the proximity of Bethphage and Bethany."

Considering the verses involving the εις/προς pattern discussed in this article (see the list of verses below), it can be noted that normally προς translates the preposition אל (more precisely, in 81% of all instances.) The following items indicate what corresponds in Hebrew to προς.

The list of verses below also shows that in an εις/προς pattern, the preposition εις translates the following.

Lists of New Testament and LXX verses having adjacent εις and προς prepositional phrases are included at the end of this article. A number of remarks could be made about certain verses that were included in these lists as well as about other verses that were not included:

Examples in the New Testament

(Mt 21:1) και οτε ηγγισαν εις ιεροσολυμα και ηλθον εις βηθφαγη προς το ορος των ελαιων τοτε ο ιησους απεστειλεν δυο μαθητας

(Mt 26:18) ο δε ειπεν υπαγετε εις την πολιν προς τον δεινα και ειπατε αυτω ο διδασκαλος λεγει ο καιρος μου εγγυς εστιν προς σε ποιω το πασχα μετα των μαθητων μου

(Mk 6:45) και ευθεως ηναγκασεν τους μαθητας αυτου εμβηναι εις το πλοιον και προαγειν εις το περαν προς βηθσαιδα εως αυτος απολυση τον οχλον

(Mk 6:51) και ανεβη προς αυτους εις το πλοιον και εκοπασεν ο ανεμος και λιαν εκ περισσου εν εαυτοις εξισταντο και εθαυμαζον

(Mk 11:1) και οτε εγγιζουσιν εις ιερουσαλημ εις βηθφαγη και βηθανιαν προς το ορος των ελαιων αποστελλει δυο των μαθητων αυτου

(Lk 19:29) και εγενετο ως ηγγισεν εις βηθφαγη και βηθανιαν προς το ορος το καλουμενον ελαιων απεστειλεν δυο των μαθητων αυτου

(Ac 9:2) ητησατο παρ αυτου επιστολας εις δαμασκον προς τας συναγωγας οπως εαν τινας ευρη της οδου οντας ανδρας τε και γυναικας δεδεμενους αγαγη εις ιερουσαλημ

(Ac 20:6) ημεις δε εξεπλευσαμεν μετα τας ημερας των αζυμων απο φιλιππων και ηλθομεν προς αυτους εις την τρωαδα αχρις ημερων πεντε ου διετριψαμεν ημερας επτα

(Ac 28:23) ταξαμενοι δε αυτω ημεραν ηκον προς αυτον εις την ξενιαν πλειονες οις εξετιθετο διαμαρτυρομενος την βασιλειαν του θεου πειθων τε αυτους τα περι του ιησου απο τε του νομου μωσεως και των προφητων απο πρωι εως εσπερας

(Ro 15:2) εκαστος γαρ ημων τω πλησιον αρεσκετω εις το αγαθον προς οικοδομην

(Ga 1:17) ουδε ανηλθον εις ιεροσολυμα προς τους προ εμου αποστολους αλλ απηλθον εις αραβιαν και παλιν υπεστρεψα εις δαμασκον

(Tit 3:12) οταν πεμψω αρτεμαν προς σε η τυχικον σπουδασον ελθειν προς με εις νικοπολιν εκει γαρ κεκρικα παραχειμασαι

(Rev 13:6) και ηνοιξεν το στομα αυτου εις βλασφημιαν προς τον θεον βλασφημησαι το ονομα αυτου και την σκηνην αυτου και τους εν τω ουρανω σκηνουντας

Examples in the LXX

(Ge 7:9) δυο δυο εισηλθον προς νωε εις την κιβωτον αρσεν και θηλυ καθα ενετειλατο αυτω ο θεος

(Ge 7:9) שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את נח

(Ge 7:15) εισηλθον προς νωε εις την κιβωτον δυο δυο απο πασης σαρκος εν ω εστιν πνευμα ζωης

(Ge 7:15) ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל הבשר אשר בו רוח חיים

(Ge 8:9) και ουχ ευρουσα η περιστερα αναπαυσιν τοις ποσιν αυτης υπεστρεψεν προς αυτον εις την κιβωτον οτι υδωρ ην επι παντι προσωπω πασης της γης και εκτεινας την χειρα αυτου ελαβεν αυτην και εισηγαγεν αυτην προς εαυτον εις την κιβωτον

(Ge 8:9) ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה

(Ge 18:14) μη αδυνατει παρα τω θεω ρημα εις τον καιρον τουτον αναστρεψω προς σε εις ωρας και εσται τη σαρρα υιος

(Ge 18:14) היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן

(Ge 19:10) εκτειναντες δε οι ανδρες τας χειρας εισεσπασαντο τον λωτ προς εαυτους εις τον οικον και την θυραν του οικου απεκλεισαν

(Ge 19:10) וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו

(Ge 25:6) και τοις υιοις των παλλακων αυτου εδωκεν αβρααμ δοματα και εξαπεστειλεν αυτους απο ισαακ του υιου αυτου ετι ζωντος αυτου προς ανατολας εις γην ανατολων

(Ge 25:6) ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם

(Ge 45:25) και ανεβησαν εξ αιγυπτου και ηλθον εις γην χανααν προς ιακωβ τον πατερα αυτων

(Ge 45:25) ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב אביהם

(Ge 48:5) νυν ουν οι δυο υιοι σου οι γενομενοι σοι εν αιγυπτω προ του με ελθειν προς σε εις αιγυπτον εμοι εισιν εφραιμ και μανασση ως ρουβην και συμεων εσονται μοι

(Ge 48:5) ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי

(Ex 18:5) και εξηλθεν ιοθορ ο γαμβρος μωυση και οι υιοι και η γυνη προς μωυσην εις την ερημον ου παρενεβαλεν επ ορους του θεου

(Ex 18:5) ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם הר האלהים

(Ex 24:12) και ειπεν κυριος προς μωυσην αναβηθι προς με εις το ορος και ισθι εκει και δωσω σοι τα πυξια τα λιθινα τον νομον και τας εντολας ας εγραψα νομοθετησαι αυτοις

(Ex 24:12) ויאמר יהוה אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם

(Ex 34:1) και ειπεν κυριος προς μωυσην λαξευσον σεαυτω δυο πλακας λιθινας καθως και αι πρωται και αναβηθι προς με εις το ορος και γραψω επι των πλακων τα ρηματα α ην εν ταις πλαξιν ταις πρωταις αις συνετριψας

(Ex 34:1) ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת

(Lev 5:18) και οισει κριον αμωμον εκ των προβατων τιμης αργυριου εις πλημμελειαν προς τον ιερεα και εξιλασεται περι αυτου ο ιερευς περι της αγνοιας αυτου ης ηγνοησεν και αυτος ουκ ηδει και αφεθησεται αυτω

(Lev 5:18) והביא איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר שגג והוא לא ידע ונסלח לו

(De 10:1) εν εκεινω τω καιρω ειπεν κυριος προς με λαξευσον σεαυτω δυο πλακας λιθινας ωσπερ τας πρωτας και αναβηθι προς με εις το ορος και ποιησεις σεαυτω κιβωτον ξυλινην

(De 10:1) בעת ההוא אמר יהוה אלי פסל לך שני לוחת אבנים כראשנים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ

(Jos 2:18) ιδου ημεις εισπορευομεθα εις μερος της πολεως και θησεις το σημειον το σπαρτιον το κοκκινον τουτο εκδησεις εις την θυριδα δι ης κατεβιβασας ημας δι αυτης τον δε πατερα σου και την μητερα σου και τους αδελφους σου και παντα τον οικον του πατρος σου συναξεις προς σεαυτην εις την οικιαν σου.

(Jos 2:18) הנה אנחנו באים בארץ את תקות חוט השני הזה תקשרי בחלון אשר הורדתנו בו ואת אביך ואת אמך ואת אחיך ואת כל בית אביך תאספי אליך הביתה

(Jos 4:13) τετρακισμυριοι ευζωνοι εις μαχην διεβησαν εναντιον κυριου εις πολεμον προς την ιεριχω πολιν

(Jos 4:13) כארבעים אלף חלוצי הצבא עברו לפני יהוה למלחמה אל ערבות יריחו

(Jos 9:6) και ηλθοσαν προς ιησουν εις την παρεμβολην ισραηλ εις γαλγαλα και ειπαν προς ιησουν και ισραηλ εκ γης μακροθεν ηκαμεν και νυν διαθεσθε ημιν διαθηκην

(Jos 9:6) וילכו אל יהושע אל המחנה הגלגל ויאמרו אליו ואל איש ישראל מארץ רחוקה באנו ועתה כרתו לנו ברית

(Jos 10:6) και απεστειλαν οι κατοικουντες γαβαων προς ιησουν εις την παρεμβολην ισραηλ εις γαλγαλα λεγοντες μη εκλυσης τας χειρας σου απο των παιδων σου αναβηθι προς ημας το ταχος και εξελου ημας και βοηθησον ημιν οτι συνηγμενοι εισιν εφ ημας παντες οι βασιλεις των αμορραιων οι κατοικουντες την ορεινην

(Jos 10:6) וישלחו אנשי גבעון אל יהושע אל המחנה הגלגלה לאמר אל תרף ידיך מעבדיך עלה אלינו מהרה והושיעה לנו ועזרנו כי נקבצו אלינו כל מלכי האמרי ישבי ההר

(Jos 10:21) και απεστραφη πας ο λαος προς ιησουν εις μακηδα υγιεις και ουκ εγρυξεν ουθεις των υιων ισραηλ τη γλωσση αυτου

(Jos 10:21) וישבו כל העם אל המחנה אל יהושע מקדה בשלום לא חרץ לבני ישראל לאיש את לשנו

(Jos 11:20) οτι δια κυριου εγενετο κατισχυσαι αυτων την καρδιαν συνανταν εις πολεμον προς ισραηλ ινα εξολεθρευθωσιν οπως μη δοθη αυτοις ελεος αλλ ινα εξολεθρευθωσιν ον τροπον ειπεν κυριος προς μωυσην

(Jos 11:20) כי מאת יהוה היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם לבלתי היות להם תחנה כי למען השמידם כאשר צוה יהוה את משה

(Jos 22:32) και απεστρεψεν φινεες ο ιερευς και οι αρχοντες απο των υιων ρουβην και απο των υιων γαδ και απο του ημισους φυλης μανασση εκ γης γαλααδ εις γην χανααν προς τους υιους ισραηλ και απεκριθησαν αυτοις τους λογους

(Jos 22:32) וישב פינחס בן אלעזר הכהן והנשיאים מאת בני ראובן ומאת בני גד מארץ הגלעד אל ארץ כנען אל בני ישראל וישבו אותם דבר

(Jos 22:33) και ηρεσεν τοις υιοις ισραηλ και ελαλησαν προς τους υιους ισραηλ και ευλογησαν τον θεον υιων ισραηλ και ειπαν μηκετι αναβηναι προς αυτους εις πολεμον εξολεθρευσαι την γην των υιων ρουβην και των υιων γαδ και του ημισους φυλης μανασση και κατωκησαν επ αυτης

(Jos 22:33) וייטב הדבר בעיני בני ישראל ויברכו אלהים בני ישראל ולא אמרו לעלות עליהם לצבא לשחת את הארץ אשר בני ראובן ובני גד ישבים בה

(Jdg 3:10) και εγενετο επ αυτον πνευμα κυριου και εκρινεν τον ισραηλ και εξηλθεν εις πολεμον προς χουσαρσαθαιμ και παρεδωκεν κυριος εν χειρι αυτου τον χουσαρσαθαιμ βασιλεα συριας ποταμων και εκραταιωθη η χειρ αυτου επι τον χουσαρσαθαιμ

(Jdg 3:10) ותהי עליו רוח יהוה וישפט את ישראל ויצא למלחמה ויתן יהוה בידו את כושן רשעתים מלך ארם ותעז ידו על כושן רשעתים

(Jdg 4:7) και επαξω προς σε εις τον χειμαρρουν κισων τον σισαρα αρχοντα της δυναμεως ιαβιν και τα αρματα αυτου και το πληθος αυτου και παραδωσω αυτον εις τας χειρας σου

(Jdg 4:7) ומשכתי אליך אל נחל קישון את סיסרא שר צבא יבין ואת רכבו ואת המונו ונתתיהו בידך

(Jdg 4:18) και εξηλθεν ιαηλ εις συναντησιν σισαρα και ειπεν αυτω εκκλινον κυριε μου εκκλινον προς με μη φοβου και εξεκλινεν προς αυτην εις την σκηνην και περιεβαλεν αυτον επιβολαιω

(Jdg 4:18) ותצא יעל לקראת סיסרא ותאמר אליו סורה אדני סורה אלי אל תירא ויסר אליה האהלה ותכסהו בשמיכה

(Jdg 9:1) και επορευθη αβιμελεχ υιος ιεροβααλ εις συχεμ προς αδελφους μητρος αυτου και ελαλησεν προς αυτους και προς πασαν συγγενειαν οικου πατρος μητρος αυτου λεγων

(Jdg 9:1) וילך אבימלך בן ירבעל שכמה אל אחי אמו וידבר אליהם ואל כל משפחת בית אבי אמו לאמר

(Jdg 20:1) και εξηλθον παντες οι υιοι ισραηλ και εξεκκλησιασθη η συναγωγη ως ανηρ εις απο δαν και εως βηρσαβεε και γη του γαλααδ προς κυριον εις μασσηφα

(Jdg 20:1) ויצאו כל בני ישראל ותקהל העדה כאיש אחד למדן ועד באר שבע וארץ הגלעד אל יהוה המצפה

(Jdg 20:14) και συνηχθησαν οι υιοι βενιαμιν απο των πολεων αυτων εις γαβαα εξελθειν εις παραταξιν προς υιους ισραηλ

(Jdg 20:14) ויאספו בני בנימן מן הערים הגבעתה לצאת למלחמה עם בני ישראל

(Jdg 20:18) και ανεστησαν και ανεβησαν εις βαιθηλ και ηρωτησαν εν τω θεω και ειπαν οι υιοι ισραηλ τις αναβησεται ημιν εν αρχη εις παραταξιν προς υιους βενιαμιν και ειπεν κυριος ιουδας εν αρχη αναβησεται αφηγουμενος

(Jdg 20:18) ויקמו ויעלו בית אל וישאלו באלהים ויאמרו בני ישראל מי יעלה לנו בתחלה למלחמה עם בני בנימן ויאמר יהוה יהודה בתחלה

(Jdg 20:20) και εξηλθον πας ανηρ ισραηλ εις παραταξιν προς βενιαμιν και συνηψαν αυτοις επι γαβαα

(Jdg 20:20) ויצא איש ישראל למלחמה עם בנימן ויערכו אתם איש ישראל מלחמה אל הגבעה

(Jdg 20:23) και ανεβησαν οι υιοι ισραηλ και εκλαυσαν ενωπιον κυριου εως εσπερας και ηρωτησαν εν κυριω λεγοντες ει προσθωμεν εγγισαι εις παραταξιν προς υιους βενιαμιν αδελφους ημων και ειπεν κυριος αναβητε προς αυτους

(Jdg 20:23) ויעלו בני ישראל ויבכו לפני יהוה עד הערב וישאלו ביהוה לאמר האוסיף לגשת למלחמה עם בני בנימן אחי ויאמר יהוה עלו אליו

(Jdg 20:28) και φινεες υιος ελεαζαρ υιου ααρων παρεστηκως ενωπιον αυτης εν ταις ημεραις εκειναις και επηρωτησαν οι υιοι ισραηλ εν κυριω λεγοντες ει προσθωμεν ετι εξελθειν εις παραταξιν προς υιους βενιαμιν αδελφους ημων η επισχωμεν και ειπεν κυριος αναβητε οτι αυριον δωσω αυτους εις τας χειρας υμων

(Jdg 20:28) ופינחס בן אלעזר בן אהרן עמד לפניו בימים ההם לאמר האוסף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימן אחי אם אחדל ויאמר יהוה עלו כי מחר אתננו בידך

(Jdg 20:45) και επεβλεψαν οι λοιποι και εφευγον εις την ερημον προς την πετραν του ρεμμων και εκαλαμησαντο εξ αυτων οι υιοι ισραηλ πεντακισχιλιους ανδρας και κατεβησαν οπισω αυτων οι υιοι ισραηλ εως γεδαν και επαταξαν εξ αυτων δισχιλιους ανδρας

(Jdg 20:45) ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון ויעללהו במסלות חמשת אלפים איש וידביקו אחריו עד גדעם ויכו ממנו אלפים איש

(Jdg 20:47) και επεβλεψαν οι λοιποι και εφυγον εις την ερημον προς την πετραν του ρεμμων εξακοσιοι ανδρες και εκαθισαν εν πετρα ρεμμων τεσσαρας μηνας

(Jdg 20:47) ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון שש מאות איש וישבו בסלע רמון ארבעה חדשים

(Jdg 21:5) και ειπον οι υιοι ισραηλ τις ουκ ανεβη εν τη εκκλησια απο πασων φυλων ισραηλ προς κυριον οτι ο ορκος μεγας ην τοις ουκ αναβεβηκοσιν προς κυριον εις μασσηφα λεγοντες θανατω θανατωθησεται

(Jdg 21:5) ויאמרו בני ישראל מי אשר לא עלה בקהל מכל שבטי ישראל אל יהוה כי השבועה הגדולה היתה לאשר לא עלה אל יהוה המצפה לאמר מות יומת

(Jdg 21:8) και ειπαν τις εις απο φυλων ισραηλ ος ουκ ανεβη προς κυριον εις μασσηφα και ιδου ουκ ηλθεν ανηρ εις την παρεμβολην απο ιαβις γαλααδ εις την εκκλησιαν

(Jdg 21:8) ויאמרו מי אחד משבטי ישראל אשר לא עלה אל יהוה המצפה והנה לא בא איש אל המחנה מיביש גלעד אל הקהל

(1Sa 4:7) και εφοβηθησαν οι αλλοφυλοι και ειπον ουτοι οι θεοι ηκασιν προς αυτους εις την παρεμβολην ουαι ημιν εξελου ημας κυριε σημερον οτι ου γεγονεν τοιαυτη εχθες και τριτην

(1Sa 4:7) ויראו הפלשתים כי אמרו בא אלהים אל המחנה ויאמרו אוי לנו כי לא היתה כזאת אתמול שלשם

(1Sa 8:4) και συναθροιζονται ανδρες ισραηλ και παραγινονται εις αρμαθαιμ προς σαμουηλ

(1Sa 8:4) ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה

(1Sa 9:18) και προσηγαγεν σαουλ προς σαμουηλ εις μεσον της πολεως και ειπεν απαγγειλον δη ποιος ο οικος του βλεποντος

(1Sa 9:18) ויגש שאול את שמואל בתוך השער ויאמר הגידה נא לי אי זה בית הראה

(1Sa 10:3) και απελευσει εκειθεν και επεκεινα ηξεις εως της δρυος θαβωρ και ευρησεις εκει τρεις ανδρας αναβαινοντας προς τον θεον εις βαιθηλ ενα αιροντα τρια αιγιδια και ενα αιροντα τρια αγγεια αρτων και ενα αιροντα ασκον οινου

(1Sa 10:3) וחלפת משם והלאה ובאת עד אלון תבור ומצאוך שם שלשה אנשים עלים אל האלהים בית אל אחד נשא שלשה גדיים ואחד נשא שלשת ככרות לחם ואחד נשא נבל יין

(1Sa 10:17) και παρηγγειλεν σαμουηλ παντι τω λαω προς κυριον εις μασσηφα

(1Sa 10:17) ויצעק שמואל את העם אל יהוה המצפה

(1Sa 11:4) και ερχονται οι αγγελοι εις γαβαα προς σαουλ και λαλουσιν τους λογους εις τα ωτα του λαου και ηραν πας ο λαος την φωνην αυτων και εκλαυσαν

(1Sa 11:4) ויבאו המלאכים גבעת שאול וידברו הדברים באזני העם וישאו כל העם את קולם ויבכו

(1Sa 13:12) και ειπα νυν καταβησονται οι αλλοφυλοι προς με εις γαλγαλα και του προσωπου του κυριου ουκ εδεηθην και ενεκρατευσαμην και ανηνεγκα την ολοκαυτωσιν

(1Sa 13:12) ואמר עתה ירדו פלשתים אלי הגלגל ופני יהוה לא חליתי ואתאפק ואעלה העלה

(1Sa 15:12) και ωρθρισεν σαμουηλ και επορευθη εις απαντησιν ισραηλ πρωι και απηγγελη τω σαμουηλ λεγοντες ηκει σαουλ εις καρμηλον και ανεστακεν αυτω χειρα και επεστρεψεν το αρμα και κατεβη εις γαλγαλα προς σαουλ και ιδου αυτος ανεφερεν ολοκαυτωσιν τω κυριω τα πρωτα των σκυλων ων ηνεγκεν εξ αμαληκ

(1Sa 15:12) וישכם שמואל לקראת שאול בבקר ויגד לשמואל לאמר בא שאול הכרמלה והנה מציב לו יד ויסב ויעבר וירד הגלגל

(1Sa 16:1) και ειπεν κυριος προς σαμουηλ εως ποτε συ πενθεις επι σαουλ καγω εξουδενωκα αυτον μη βασιλευειν επι ισραηλ πλησον το κερας σου ελαιου και δευρο αποστειλω σε προς ιεσσαι εως εις βηθλεεμ οτι εορακα εν τοις υιοις αυτου εμοι βασιλευειν

(1Sa 16:1) ויאמר יהוה אל שמואל עד מתי אתה מתאבל אל שאול ואני מאסתיו ממלך על ישראל מלא קרנך שמן ולך אשלחך אל ישי בית הלחמי כי ראיתי בבניו לי מלך

(1Sa 19:18) και δαυιδ εφυγεν και διεσωθη και παραγινεται προς σαμουηλ εις αρμαθαιμ και απαγγελλει αυτω παντα οσα εποιησεν αυτω σαουλ και επορευθη δαυιδ και σαμουηλ και εκαθισαν εν ναυαθ εν ραμα

(1Sa 19:18) ודוד ברח וימלט ויבא אל שמואל הרמתה ויגד לו את כל אשר עשה לו שאול וילך הוא ושמואל וישבו בנוית

(1Sa 20:12) και ειπεν ιωναθαν προς δαυιδ κυριος ο θεος ισραηλ οιδεν οτι ανακρινω τον πατερα μου ως αν ο καιρος τρισσως και ιδου αγαθον η περι δαυιδ και ου μη αποστειλω προς σε εις αγρον

(1Sa 20:12) ויאמר יהונתן אל דוד יהוה אלהי ישראל כי אחקר את אבי כעת מחר השלשית והנה טוב אל דוד ולא אז אשלח אליך וגליתי את אזנך

(1Sa 21:1) (21:2) και ερχεται δαυιδ εις νομβα προς αβιμελεχ τον ιερεα και εξεστη αβιμελεχ τη απαντησει αυτου και ειπεν αυτω τι οτι συ μονος και ουθεις μετα σου

(1Sa 21:1) (21:2) ויבא דוד נבה אל אחימלך הכהן ויחרד אחימלך לקראת דוד ויאמר לו מדוע אתה לבדך ואיש אין אתך

(1Sa 22:9) και αποκρινεται δωηκ ο συρος ο καθεστηκως επι τας ημιονους σαουλ και ειπεν εορακα τον υιον ιεσσαι παραγινομενον εις νομβα προς αβιμελεχ υιον αχιτωβ τον ιερεα

(1Sa 22:9) ויען דאג האדמי והוא נצב על עבדי שאול ויאמר ראיתי את בן ישי בא נבה אל אחימלך בן אחטוב

(1Sa 23:16) και ανεστη ιωναθαν υιος σαουλ και επορευθη προς δαυιδ εις καινην και εκραταιωσεν τας χειρας αυτου εν κυριω

(1Sa 23:16) ויקם יהונתן בן שאול וילך אל דוד חרשה ויחזק את ידו באלהים

(1Sa 25:40) και ηλθον οι παιδες δαυιδ προς αβιγαιαν εις καρμηλον και ελαλησαν αυτη λεγοντες δαυιδ απεστειλεν ημας προς σε λαβειν σε αυτω εις γυναικα

(1Sa 25:40) ויבאו עבדי דוד אל אביגיל הכרמלה וידברו אליה לאמר דוד שלחנו אליך לקחתך לו לאשה

(1Sa 26:1) και ερχονται οι ζιφαιοι εκ της αυχμωδους προς τον σαουλ εις τον βουνον λεγοντες ιδου δαυιδ σκεπαζεται μεθ ημων εν τω βουνω του εχελα του κατα προσωπον του ιεσσαιμουν

(1Sa 26:1) ויבאו הזפים אל שאול הגבעתה לאמר הלוא דוד מסתתר בגבעת החכילה על פני הישימן

(1Sa 26:6) και απεκριθη δαυιδ και ειπεν προς αχιμελεχ τον χετταιον και προς αβεσσα υιον σαρουιας αδελφον ιωαβ λεγων τις εισελευσεται μετ εμου προς σαουλ εις την παρεμβολην και ειπεν αβεσσα εγω εισελευσομαι μετα σου

(1Sa 26:6) ויען דוד ויאמר אל אחימלך החתי ואל אבישי בן צרויה אחי יואב לאמר מי ירד אתי אל שאול אל המחנה ויאמר אבישי אני ארד עמך

(1Sa 26:7) και εισπορευεται δαυιδ και αβεσσα εις τον λαον την νυκτα και ιδου σαουλ καθευδων υπνω εν λαμπηνη και το δορυ εμπεπηγος εις την γην προς κεφαλης αυτου και αβεννηρ και ο λαος αυτου εκαθευδεν κυκλω αυτου

(1Sa 26:7) ויבא דוד ואבישי אל העם לילה והנה שאול שכב ישן במעגל וחניתו מעוכה בארץ מראשתו ואבנר והעם שכבים סביבתו

(2Sa 3:12) και απεστειλεν αβεννηρ αγγελους προς δαυιδ εις θαιλαμ ου ην παραχρημα λεγων διαθου διαθηκην σου μετ εμου και ιδου η χειρ μου μετα σου του επιστρεψαι προς σε παντα τον οικον ισραηλ

(2Sa 3:12) וישלח אבנר מלאכים אל דוד תחתו לאמר למי ארץ לאמר כרתה בריתך אתי והנה ידי עמך להסב אליך את כל ישראל

(2Sa 3:20) και ηλθεν αβεννηρ προς δαυιδ εις χεβρων και μετ αυτου εικοσι ανδρες και εποιησεν δαυιδ τω αβεννηρ και τοις ανδρασιν τοις μετ αυτου ποτον

(2Sa 3:20) ויבא אבנר אל דוד חברון ואתו עשרים אנשים ויעש דוד לאבנר ולאנשים אשר אתו משתה

(2Sa 5:1) και παραγινονται πασαι αι φυλαι ισραηλ προς δαυιδ εις χεβρων και ειπαν αυτω ιδου οστα σου και σαρκες σου ημεις

(2Sa 5:1) ויבאו כל שבטי ישראל אל דוד חברונה ויאמרו לאמר הננו עצמך ובשרך אנחנו

(2Sa 5:3) και ερχονται παντες οι πρεσβυτεροι ισραηλ προς τον βασιλεα εις χεβρων και διεθετο αυτοις ο βασιλευς δαυιδ διαθηκην εν χεβρων ενωπιον κυριου και χριουσιν τον δαυιδ εις βασιλεα επι παντα ισραηλ

(2Sa 5:3) ויבאו כל זקני ישראל אל המלך חברונה ויכרת להם המלך דוד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את דוד למלך על ישראל

(2Sa 5:6) και απηλθεν δαυιδ και οι ανδρες αυτου εις ιερουσαλημ προς τον ιεβουσαιον τον κατοικουντα την γην και ερρεθη τω δαυιδ ουκ εισελευσει ωδε οτι αντεστησαν οι τυφλοι και οι χωλοι λεγοντες οτι ουκ εισελευσεται δαυιδ ωδε.

(2Sa 5:6) וילך המלך ואנשיו ירושלם אל היבסי יושב הארץ ויאמר לדוד לאמר לא תבוא הנה כי אם הסירך העורים והפסחים לאמר לא יבוא דוד הנה

(2Sa 10:13) και προσηλθεν ιωαβ και ο λαος αυτου μετ αυτου εις πολεμον προς συριαν και εφυγαν απο προσωπου αυτου

(2Sa 10:13) ויגש יואב והעם אשר עמו למלחמה בארם וינסו מפניו

(2Sa 11:22) και επορευθη ο αγγελος ιωαβ προς τον βασιλεα εις ιερουσαλημ και παρεγενετο και απηγγειλεν τω δαυιδ παντα οσα απηγγειλεν αυτω ιωαβ παντα τα ρηματα του πολεμου και εθυμωθη δαυιδ προς ιωαβ και ειπεν προς τον αγγελον ινα τι προσηγαγετε προς την πολιν του πολεμησαι ουκ ηδειτε οτι πληγησεσθε απο του τειχους τις επαταξεν τον αβιμελεχ υιον ιεροβααλ ουχι γυνη ερριψεν επ αυτον κλασμα μυλου απο του τειχους και απεθανεν εν θαμασι ινα τι προσηγαγετε προς το τειχος

(2Sa 11:22) וילך המלאך ויבא ויגד לדוד את כל אשר שלחו יואב

(2Sa 13:7) και απεστειλεν δαυιδ προς θημαρ εις τον οικον λεγων πορευθητι δη εις τον οικον αμνων του αδελφου σου και ποιησον αυτω βρωμα

(2Sa 13:7) וישלח דוד אל תמר הביתה לאמר לכי נא בית אמנון אחיך ועשי לו הבריה

(2Sa 14:31) και ανεστη ιωαβ και ηλθεν προς αβεσσαλωμ εις τον οικον και ειπεν προς αυτον ινα τι οι παιδες σου ενεπυρισαν την μεριδα την εμην εν πυρι

(2Sa 14:31) ויקם יואב ויבא אל אבשלום הביתה ויאמר אליו למה הציתו עבדך את החלקה אשר לי באש

(2Sa 15:2) και ωρθρισεν αβεσσαλωμ και εστη ανα χειρα της οδου της πυλης και εγενετο πας ανηρ ω εγενετο κρισις ηλθεν προς τον βασιλεα εις κρισιν και εβοησεν προς αυτον αβεσσαλωμ και ελεγεν αυτω εκ ποιας πολεως συ ει και ειπεν ο ανηρ εκ μιας φυλων ισραηλ ο δουλος σου

(2Sa 15:2) והשכים אבשלום ועמד על יד דרך השער ויהי כל האיש אשר יהיה לו ריב לבוא אל המלך למשפט ויקרא אבשלום אליו ויאמר אי מזה עיר אתה ויאמר מאחד שבטי ישראל עבדך

(2Sa 15:6) και εποιησεν αβεσσαλωμ κατα το ρημα τουτο παντι ισραηλ τοις παραγινομενοις εις κρισιν προς τον βασιλεα και ιδιοποιειτο αβεσσαλωμ την καρδιαν ανδρων ισραηλ

(2Sa 15:6) ויעש אבשלום כדבר הזה לכל ישראל אשר יבאו למשפט אל המלך ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל

(2Sa 17:12) και ηξομεν προς αυτον εις ενα των τοπων ου εαν ευρωμεν αυτον εκει και παρεμβαλουμεν επ αυτον ως πιπτει η δροσος επι την γην και ουχ υπολειψομεθα εν αυτω και τοις ανδρασιν τοις μετ αυτου και γε ενα

(2Sa 17:12) ובאנו אליו באחת המקומת אשר נמצא שם ונחנו עליו כאשר יפל הטל על האדמה ולא נותר בו ובכל האנשים אשר אתו גם אחד

(2Sa 17:20) και ηλθαν οι παιδες αβεσσαλωμ προς την γυναικα εις την οικιαν και ειπαν που αχιμαας και ιωναθαν και ειπεν αυτοις η γυνη παρηλθαν μικρον του υδατος και εζητησαν και ουχ ευραν και ανεστρεψαν εις ιερουσαλημ

(2Sa 17:20) ויבאו עבדי אבשלום אל האשה הביתה ויאמרו איה אחימעץ ויהונתן ותאמר להם האשה עברו מיכל המים ויבקשו ולא מצאו וישבו ירושלם

(2Sa 19:5) (19:6) και εισηλθεν ιωαβ προς τον βασιλεα εις τον οικον και ειπεν κατησχυνας σημερον το προσωπον παντων των δουλων σου των εξαιρουμενων σε σημερον και την ψυχην των υιων σου και των θυγατερων σου και την ψυχην των γυναικων σου και των παλλακων σου

(2Sa 19:5) (19:6) ויבא יואב אל המלך הבית ויאמר הבשת היום את פני כל עבדיך הממלטים את נפשך היום ואת נפש בניך ובנתיך ונפש נשיך ונפש פלגשיך

(2Sa 20:22) και εισηλθεν η γυνη προς παντα τον λαον και ελαλησεν προς πασαν την πολιν εν τη σοφια αυτης και αφειλεν την κεφαλην σαβεε υιου βοχορι και εβαλεν προς ιωαβ και εσαλπισεν εν κερατινη και διεσπαρησαν απο της πολεως ανηρ εις τα σκηνωματα αυτου και ιωαβ απεστρεψεν εις ιερουσαλημ προς τον βασιλεα

(2Sa 20:22) ותבוא האשה אל כל העם בחכמתה ויכרתו את ראש שבע בן בכרי וישלכו אל יואב ויתקע בשפר ויפצו מעל העיר איש לאהליו ויואב שב ירושלם אל המלך

(2Sa 23:13) και κατεβησαν τρεις απο των τριακοντα και ηλθον εις κασων προς δαυιδ εις το σπηλαιον οδολλαμ και ταγμα των αλλοφυλων παρενεβαλον εν τη κοιλαδι ραφαμ

(2Sa 23:13) וירדו שלשים מהשלשים ראש ויבאו אל קציר אל דוד אל מערת עדלם וחית פלשתים חנה בעמק רפאים

(1Ki 1:15) και εισηλθεν βηρσαβεε προς τον βασιλεα εις το ταμιειον και ο βασιλευς πρεσβυτης σφοδρα και αβισακ η σωμανιτις ην λειτουργουσα τω βασιλει

(1Ki 1:15) ותבא בת שבע אל המלך החדרה והמלך זקן מאד ואבישג השונמית משרת את המלך

(1Ki 2:30) και ηλθεν βαναιου υιος ιωδαε προς ιωαβ εις την σκηνην του κυριου και ειπεν αυτω ταδε λεγει ο βασιλευς εξελθε και ειπεν ιωαβ ουκ εκπορευομαι οτι ωδε αποθανουμαι και απεστρεψεν βαναιας υιος ιωδαε και ειπεν τω βασιλει λεγων ταδε λελαληκεν ιωαβ και ταδε αποκεκριται μοι

(1Ki 2:30) ויבא בניהו אל אהל יהוה ויאמר אליו כה אמר המלך צא ויאמר לא כי פה אמות וישב בניהו את המלך דבר לאמר כה דבר יואב וכה ענני

(1Ki 2:40) και ανεστη σεμε και επεσαξε την ονον αυτου και επορευθη εις γεθ προς αγχους του εκζητησαι τους δουλους αυτου και επορευθη σεμε και ηγαγεν τους δουλους αυτου εκ γεθ

(1Ki 2:40) ויקם שמעי ויחבש את חמרו וילך גתה אל אכיש לבקש את עבדיו וילך שמעי ויבא את עבדיו מגת

(1Ki 11:40) και εζητησεν σαλωμων θανατωσαι τον ιεροβοαμ και ανεστη και απεδρα εις αιγυπτον προς σουσακιμ βασιλεα αιγυπτου και ην εν αιγυπτω εως ου απεθανεν σαλωμων

(1Ki 11:40) ויבקש שלמה להמית את ירבעם ויקם ירבעם ויברח מצרים אל שישק מלך מצרים ויהי במצרים עד מות שלמה

(1Ki 13:18) και ειπεν προς αυτον καγω προφητης ειμι καθως συ και αγγελος λελαληκεν προς με εν ρηματι κυριου λεγων επιστρεψον αυτον προς σεαυτον εις τον οικον σου και φαγετω αρτον και πιετω υδωρ και εψευσατο αυτω

(1Ki 13:18) ויאמר לו גם אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השבהו אתך אל ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו

(2Ki 4:27) και ηλθεν προς ελισαιε εις το ορος και επελαβετο των ποδων αυτου και ηγγισεν γιεζι απωσασθαι αυτην και ειπεν ελισαιε αφες αυτην οτι η ψυχη αυτης κατωδυνος αυτη και κυριος απεκρυψεν απ εμου και ουκ ανηγγειλεν μοι

(2Ki 4:27) ותבא אל איש האלהים אל ההר ותחזק ברגליו ויגש גיחזי להדפה ויאמר איש האלהים הרפה לה כי נפשה מרה לה ויהוה העלים ממני ולא הגיד לי

(2Ki 10:7) και εγενετο ως ηλθεν το βιβλιον προς αυτους και ελαβον τους υιους του βασιλεως και εσφαξαν αυτους εβδομηκοντα ανδρας και εθηκαν τας κεφαλας αυτων εν καρταλλοις και απεστειλαν αυτας προς αυτον εις ιεζραελ

(2Ki 10:7) ויהי כבא הספר אליהם ויקחו את בני המלך וישחטו שבעים איש וישימו את ראשיהם בדודים וישלחו אליו יזרעאלה

(2Ki 11:4) και εν τω ετει τω εβδομω απεστειλεν ιωδαε ο ιερευς και ελαβεν τους εκατονταρχους τον χορρι και τον ρασιμ και απηγαγεν αυτους προς αυτον εις οικον κυριου και διεθετο αυτοις διαθηκην κυριου και ωρκισεν αυτους ενωπιον κυριου και εδειξεν αυτοις ιωδαε τον υιον του βασιλεως

(2Ki 11:4) ובשנה השביעית שלח יהוידע ויקח את שרי המאיות לכרי ולרצים ויבא אתם אליו בית יהוה ויכרת להם ברית וישבע אתם בבית יהוה וירא אתם את בן המלך

(2Ki 11:13) και ηκουσεν γοθολια την φωνην των τρεχοντων του λαου και εισηλθεν προς τον λαον εις οικον κυριου

(2Ki 11:13) ותשמע עתליה את קול הרצין העם ותבא אל העם בית יהוה

(2Ki 25:23) και ηκουσαν παντες οι αρχοντες της δυναμεως αυτοι και οι ανδρες αυτων οτι κατεστησεν βασιλευς βαβυλωνος τον γοδολιαν και ηλθον προς γοδολιαν εις μασσηφαθ και ισμαηλ υιος ναθανιου και ιωαναν υιος καρηε και σαραιας υιος θανεμαθ ο νετωφαθιτης και ιεζονιας υιος του μαχαθι αυτοι και οι ανδρες αυτων

(2Ki 25:23) וישמעו כל שרי החילים המה והאנשים כי הפקיד מלך בבל את גדליהו ויבאו אל גדליהו המצפה וישמעאל בן נתניה ויוחנן בן קרח ושריה בן תנחמת הנטפתי ויאזניהו בן המעכתי המה ואנשיהם

(1Ch 11:3) και ηλθον παντες πρεσβυτεροι ισραηλ προς τον βασιλεα εις χεβρων και διεθετο αυτοις ο βασιλευς δαυιδ διαθηκην εν χεβρων εναντιον κυριου και εχρισαν τον δαυιδ εις βασιλεα επι ισραηλ κατα τον λογον κυριου δια χειρος σαμουηλ

(1Ch 11:3) ויבאו כל זקני ישראל אל המלך חברונה ויכרת להם דויד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את דויד למלך על ישראל כדבר יהוה ביד שמואל

(1Ch 11:15) και κατεβησαν τρεις εκ των τριακοντα αρχοντων εις την πετραν προς δαυιδ εις το σπηλαιον οδολλαμ και παρεμβολη των αλλοφυλων παρεμβεβληκει εν τη κοιλαδι των γιγαντων

(1Ch 11:15) וירדו שלושה מן השלושים ראש על הצר אל דויד אל מערת עדלם ומחנה פלשתים חנה בעמק רפאים

(1Ch 12:1) και ουτοι οι ελθοντες προς δαυιδ εις σωκλαγ ετι συνεχομενου απο προσωπου σαουλ υιου κις και ουτοι εν τοις δυνατοις βοηθουντες εν πολεμω

(1Ch 12:1) ואלה הבאים אל דויד לציקלג עוד עצור מפני שאול בן קיש והמה בגבורים עזרי המלחמה

(1Ch 12:22) (12:23) οτι ημεραν εξ ημερας ηρχοντο προς δαυιδ εις δυναμιν μεγαλην ως δυναμις θεου

(1Ch 12:22) (12:23) כי לעת יום ביום יבאו על דויד לעזרו עד למחנה גדול כמחנה אלהים

(1Ch 12:23) (12:24) και ταυτα τα ονοματα των αρχοντων της στρατιας οι ελθοντες προς δαυιδ εις χεβρων του αποστρεψαι την βασιλειαν σαουλ προς αυτον κατα τον λογον κυριου

(1Ch 12:23) (12:24) ואלה מספרי ראשי החלוץ לצבא באו על דויד חברונה להסב מלכות שאול אליו כפי יהוה

(1Ch 13:13) και ουκ απεστρεψεν δαυιδ την κιβωτον προς εαυτον εις πολιν δαυιδ και εξεκλινεν αυτην εις οικον αβεδδαρα του γεθθαιου

(1Ch 13:13) ולא הסיר דויד את הארון אליו אל עיר דויד ויטהו אל בית עבד אדם הגתי

(2Ch 11:14) οτι εγκατελιπον οι λευιται τα σκηνωματα της κατασχεσεως αυτων και επορευθησαν προς ιουδαν εις ιερουσαλημ οτι εξεβαλεν αυτους ιεροβοαμ και οι υιοι αυτου του μη λειτουργειν κυριω

(2Ch 11:14) כי עזבו הלוים את מגרשיהם ואחזתם וילכו ליהודה ולירושלם כי הזניחם ירבעם ובניו מכהן ליהוה

(2Ch 18:2) και κατεβη δια τελους ετων προς αχααβ εις σαμαρειαν και εθυσεν αυτω αχααβ προβατα και μοσχους πολλους και τω λαω τω μετ αυτου και ηπατα αυτον του συναναβηναι μετ αυτου εις ραμωθ της γαλααδιτιδος

(2Ch 18:2) וירד לקץ שנים אל אחאב לשמרון ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרב ולעם אשר עמו ויסיתהו לעלות אל רמת גלעד

(2Ch 19:11) και ιδου αμαριας ο ιερευς ηγουμενος εφ υμας εις παν λογον κυριου και ζαβδιας υιος ισμαηλ ο ηγουμενος εις οικον ιουδα προς παν λογον βασιλεως και οι γραμματεις και οι λευιται προ προσωπου υμων ισχυσατε και ποιησατε και εσται κυριος μετα του αγαθου

(2Ch 19:11) והנה אמריהו כהן הראש עליכם לכל דבר יהוה וזבדיהו בן ישמעאל הנגיד לבית יהודה לכל דבר המלך ושטרים הלוים לפניכם חזקו ועשו ויהי יהוה עם הטוב

(2Ch 20:1) και μετα ταυτα ηλθον οι υιοι μωαβ και οι υιοι αμμων και μετ αυτων εκ των μιναιων προς ιωσαφατ εις πολεμον

(2Ch 20:1) ויהי אחריכן באו בני מואב ובני עמון ועמהם מהעמונים על יהושפט למלחמה

(2Ch 23:12) και ηκουσεν γοθολια την φωνην του λαου των τρεχοντων και εξομολογουμενων και αινουντων τον βασιλεα και εισηλθεν προς τον βασιλεα εις οικον κυριου

(2Ch 23:12) ותשמע עתליהו את קול העם הרצים והמהללים את המלך ותבוא אל העם בית יהוה

(2Ch 32:6) και εθετο αρχοντας του πολεμου επι τον λαον και συνηχθησαν προς αυτον εις την πλατειαν της πυλης της φαραγγος και ελαλησεν επι καρδιαν αυτων λεγων

(2Ch 32:6) ויתן שרי מלחמות על העם ויקבצם אליו אל רחוב שער העיר וידבר על לבבם לאמר

(Est 4:11) τα εθνη παντα της βασιλειας γινωσκει οτι πας ανθρωπος η γυνη ος εισελευσεται προς τον βασιλεα εις την αυλην την εσωτεραν ακλητος ουκ εστιν αυτω σωτηρια πλην ω εκτεινει ο βασιλευς την χρυσην ραβδον ουτος σωθησεται καγω ου κεκλημαι εισελθειν προς τον βασιλεα εισιν αυται ημεραι τριακοντα

(Est 4:11) כל עבדי המלך ועם מדינות המלך ידעים אשר כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא אחת דתו להמית לבד מאשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב וחיה ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלושים יום

(Is 36:2) και απεστειλεν βασιλευς ασσυριων ραψακην εκ λαχις εις ιερουσαλημ προς τον βασιλεα εζεκιαν μετα δυναμεως πολλης και εστη εν τω υδραγωγω της κολυμβηθρας της ανω εν τη οδω του αγρου του γναφεως

(Is 36:2) וישלח מלך אשור את רב שקה מלכיש ירושלמה אל המלך חזקיהו בחיל כבד ויעמד בתעלת הברכה העליונה במסלת שדה כובס

(Jer 6:23) τοξον και ζιβυνην κρατησουσιν ιταμος εστιν και ουκ ελεησει φωνη αυτου ως θαλασσα κυμαινουσα εφ ιπποις και αρμασιν παραταξεται ως πυρ εις πολεμον προς σε θυγατερ σιων

(Jer 6:23) קשת וכידון יחזיקו אכזרי הוא ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת ציון

(Jer 15:11) γενοιτο δεσποτα κατευθυνοντων αυτων ει μη παρεστην σοι εν καιρω των κακων αυτων και εν καιρω θλιψεως αυτων εις αγαθα προς τον εχθρον

(Jer 15:11) אמר יהוה אם לא שרותך לטוב אם לוא הפגעתי בך בעת רעה ובעת צרה את האיב

(Jer 27:3) και αποστελεις αυτους προς βασιλεα ιδουμαιας και προς βασιλεα μωαβ και προς βασιλεα υιων αμμων και προς βασιλεα τυρου και προς βασιλεα σιδωνος εν χερσιν αγγελων αυτων των ερχομενων εις απαντησιν αυτων εις ιερουσαλημ προς σεδεκιαν βασιλεα ιουδα

(Jer 27:3) ושלחתם אל מלך אדום ואל מלך מואב ואל מלך בני עמון ואל מלך צר ואל מלך צידון ביד מלאכים הבאים ירושלם אל צדקיהו מלך יהודה

(Jer 29:28) ου δια τουτο απεστειλεν προς υμας εις βαβυλωνα λεγων μακραν εστιν οικοδομησατε οικιας και κατοικησατε και φυτευσατε κηπους και φαγεσθε τον καρπον αυτων

(Jer 29:28) כי על כן שלח אלינו בבל לאמר ארכה היא בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את פריהן

(Jer 31:6) οτι εστιν ημερα κλησεως απολογουμενων εν ορεσιν εφραιμ αναστητε και αναβητε εις σιων προς κυριον τον θεον ημων

(Jer 31:6) כי יש יום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל יהוה אלהינו

(Jer 36:20) και εισηλθον προς τον βασιλεα εις την αυλην και το χαρτιον εδωκαν φυλασσειν εν οικω ελισαμα και ανηγγειλαν τω βασιλει παντας τους λογους

(Jer 36:20) ויבאו אל המלך חצרה ואת המגלה הפקדו בלשכת אלישמע הספר ויגידו באזני המלך את כל הדברים

(Jer 38:11) και ελαβεν αβδεμελεχ τους ανθρωπους και εισηλθεν εις την οικιαν του βασιλεως την υπογειον και ελαβεν εκειθεν παλαια ρακη και παλαια σχοινια και ερριψεν αυτα προς ιερεμιαν εις τον λακκον

(Jer 38:11) ויקח עבד מלך את האנשים בידו ויבא בית המלך אל תחת האוצר ויקח משם בלוי הסחבות ובלוי מלחים וישלחם אל ירמיהו אל הבור בחבלים

(Jer 38:14) και απεστειλεν ο βασιλευς και εκαλεσεν αυτον προς εαυτον εις οικιαν ασελισι την εν οικω κυριου και ειπεν αυτω ο βασιλευς ερωτησω σε λογον και μη δη κρυψης απ εμου ρημα

(Jer 38:14) וישלח המלך צדקיהו ויקח את ירמיהו הנביא אליו אל מבוא השלישי אשר בבית יהוה ויאמר המלך אל ירמיהו שאל אני אתך דבר אל תכחד ממני דבר

(Jer 40:6) και ηλθεν προς γοδολιαν εις μασσηφα και εκαθισεν εν μεσω του λαου του καταλειφθεντος εν τη γη

(Jer 40:6) ויבא ירמיהו אל גדליה בן אחיקם המצפתה וישב אתו בתוך העם הנשארים בארץ

(Jer 40:8) και ηλθεν προς γοδολιαν εις μασσηφα ισμαηλ υιος ναθανιου και ιωαναν υιος καρηε και σαραιας υιος θαναεμεθ και υιοι ωφε του νετωφατι και ιεζονιας υιος του μοχατι αυτοι και οι ανδρες αυτων

(Jer 40:8) ויבאו אל גדליה המצפתה וישמעאל בן נתניהו ויוחנן ויונתן בני קרח ושריה בן תנחמת ובני עופי הנטפתי ויזניהו בן המעכתי המה ואנשיהם

(Jer 40:12) και ηλθον προς γοδολιαν εις γην ιουδα εις μασσηφα και συνηγαγον οινον και οπωραν πολλην σφοδρα και ελαιον

(Jer 40:12) וישבו כל היהודים מכל המקמות אשר נדחו שם ויבאו ארץ יהודה אל גדליהו המצפתה ויאספו יין וקיץ הרבה מאד

(Jer 40:13) και ιωαναν υιος καρηε και παντες οι ηγεμονες της δυναμεως οι εν τοις αγροις ηλθον προς γοδολιαν εις μασσηφα

(Jer 40:13) ויוחנן בן קרח וכל שרי החילים אשר בשדה באו אל גדליהו המצפתה

(Jer 41:1) και εγενετο τω μηνι τω εβδομω ηλθεν ισμαηλ υιος ναθανιου υιου ελασα απο γενους του βασιλεως και δεκα ανδρες μετ αυτου προς γοδολιαν εις μασσηφα και εφαγον εκει αρτον αμα

(Jer 41:1) ויהי בחדש השביעי בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע מזרע המלוכה ורבי המלך ועשרה אנשים אתו אל גדליהו בן אחיקם המצפתה ויאכלו שם לחם יחדו במצפה

(Jer 50:42) (27:42) τοξον και εγχειριδιον εχοντες ιταμος εστιν και ου μη ελεηση φωνη αυτων ως θαλασσα ηχησει εφ ιπποις ιππασονται παρεσκευασμενοι ωσπερ πυρ εις πολεμον προς σε θυγατερ βαβυλωνος

(Jer 50:42) קשת וכידן יחזיקו אכזרי המה ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת בבל

(Eze 17:12) υιε ανθρωπου ειπον δη προς τον οικον τον παραπικραινοντα ουκ επιστασθε τι ην ταυτα ειπον οταν ελθη βασιλευς βαβυλωνος επι ιερουσαλημ και λημψεται τον βασιλεα αυτης και τους αρχοντας αυτης και αξει αυτους προς εαυτον εις βαβυλωνα

(Eze 17:12) אמר נא לבית המרי הלא ידעתם מה אלה אמר הנה בא מלך בבל ירושלם ויקח את מלכה ואת שריה ויבא אותם אליו בבלה

(Eze 23:16) και επεθετο επ αυτους τη ορασει οφθαλμων αυτης και εξαπεστειλεν αγγελους προς αυτους εις γην χαλδαιων

(Eze 23:16) ותעגב עליהם למראה עיניה ותשלח מלאכים אליהם כשדימה