βιαζω

Version Date: March 30, 2024

This article considers the usage of the verb βιαζω and its variants, αποβιαζω, διαβιαζω, εκβιαζω, καταβιαζω, and παραβιαζω. A list of verses involving these verbs is included at the end of the article. The list includes the verses of the New Testament and the verses of the Old Testament, as translated in LXX, that contain the verbs. By examining the usage of these verbs, it is possible to determine the meaning of two New Testament verses that use the verb βιαζω, namely, Mt 11:12 and Lk 16:16.

By examining the list of verses, it can be seen that the verbs refer to one forcing somehow his circumstances so as to accomplish something that he desires.

Notably absent are examples in which men acted violently towards other men. There are few examples which could possibly associate βιαζω with violence, namely, Ge 19:9 and De 22:28. Now Ps 38:12 (13) is not a good example, since the Hebrew text of this verse does not imply that the verb נקש, translated with βιαζω, refers to violence. Thus, the LXX does not provide much support for the view that in Mt 11:12 βιαζεται means "suffers violence" and βιασται "violent men."

To interpret Mt 11:12, let's note first that in every other verse the verbs are in the middle voice, excepting Jdg 14:15, where εκβιαζω appears in the active voice. Thus, it would seem reasonable to assume that the hearer of Mt 11:12 would have expected the middle voice for βιαζω. So, unless the middle voice does not make sense in Mt 11:12, the verb must be at the middle voice. Now if the middle voice is assumed, Mt 11:12 does not state in what direction or in what sense the kingdom was forcing its way. However, this does not have to imply that the form must be passive, for the context was the kingdom drawing near, and thus the context implied that the kingdom was forcing its way through the realm of darkness. Those seeing the light and believing were overcoming the darkness and were forcing their way to lay hold of the kingdom, so as to become its citizens. These who overcame were called βιασται, where βιαστης is a noun derived from βιαζω that appears only in Mt 11:12. Deriving its meaning from βιαζω, the noun βιαστης must denote one forcing his way.

As shown above, a middle voice interpretation of βιαζεται in Mt 11:12 is very meaningful. In contrast, in light of the meanings of the verb discussed above, a passive voice interpretation is difficult to interpret. The meaning "to be earnestly urged" would not fit, for though people are to pray for the coming of the kingdom, the request is to God, not to the kingdom. The meaning "to be pursued," so as to be persecuted and harmed, does not fit very well. At that time, there were people responding in faith so as to become future citizens of the kingdom, but the greatest of them was less than the least in the kingdom (Mt 11:11). Note that in Mt 11:12, the subject of the verb βιαζω is not the Son of Man but the kingdom, so the Lord was not speaking about himself. Thus, the assumption that βιαζω is at the passive voice leads to a difficult interpretation. Since βιαζω was normally used at the middle voice and the interpretation of Mt 11:12 is very simple if βιαζεται is at the middle voice, it follows that the middle voice was meant.

In conclusion, Mt 11:12 speaks about the kingdom forcing its way through the realm of darkness by means of the proclamation of the good news (Lk 16:16). Those who were appointed for eternal life were coming to faith, overcoming in this way the darkness. In this sense, they were forcing their way (Mt 11:12, Lk 16:16), overcoming the opposition of the darkness, so as to become heirs of the kingdom (Mt 11:12).


Verse List

(Mt 11:12) απο δε των ημερων ιωαννου του βαπτιστου εως αρτι η βασιλεια των ουρανων βιαζεται και βιασται αρπαζουσιν αυτην

(Lk 16:16) ο νομος και οι προφηται εως ιωαννου απο τοτε η βασιλεια του θεου ευαγγελιζεται και πας εις αυτην βιαζεται

(Lk 24:29) και παρεβιασαντο αυτον λεγοντες μεινον μεθ ημων οτι προς εσπεραν εστιν και κεκλικεν η ημερα και εισηλθεν του μειναι συν αυτοις

(Ac 16:15) ως δε εβαπτισθη και ο οικος αυτης παρεκαλεσεν λεγουσα ει κεκρικατε με πιστην τω κυριω ειναι εισελθοντες εις τον οικον μου μεινατε και παρεβιασατο ημας

(Ge 19:3) και κατεβιαζετο αυτους και εξεκλιναν προς αυτον και εισηλθον εις την οικιαν αυτου και εποιησεν αυτοις ποτον και αζυμους επεψεν αυτοις και εφαγον

(Ge 19:3) ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו

(Ge 19:9) ειπαν δε αποστα εκει εις ηλθες παροικειν μη και κρισιν κρινειν νυν ουν σε κακωσομεν μαλλον η εκεινους και παρεβιαζοντο τον ανδρα τον λωτ σφοδρα και ηγγισαν συντριψαι την θυραν

(Ge 19:9) ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת

(Ge 33:11) λαβε τας ευλογιας μου ας ηνεγκα σοι οτι ηλεησεν με ο θεος και εστιν μοι παντα και εβιασατο αυτον και ελαβεν

(Ge 33:11) קח נא את ברכתי אשר הבאת לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח

(Ex 12:33) και κατεβιαζοντο οι αιγυπτιοι τον λαον σπουδη εκβαλειν αυτους εκ της γης ειπαν γαρ οτι παντες ημεις αποθνησκομεν

(Ex 12:33) ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים

(Ex 19:24) ειπεν δε αυτω κυριος βαδιζε καταβηθι και αναβηθι συ και ααρων μετα σου οι δε ιερεις και ο λαος μη βιαζεσθωσαν αναβηναι προς τον θεον μηποτε απολεση απ αυτων κυριος

(Ex 19:24) ויאמר אליו יהוה לך רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל יהרסו לעלת אל יהוה פן יפרץ בם

(Nu 14:44) και διαβιασαμενοι ανεβησαν επι την κορυφην του ορους η δε κιβωτος της διαθηκης κυριου και μωυσης ουκ εκινηθησαν εκ της παρεμβολης

(Nu 14:44) ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה

(De 1:43) και ελαλησα υμιν και ουκ εισηκουσατε μου και παρεβητε το ρημα κυριου και παραβιασαμενοι ανεβητε εις το ορος

(De 1:43) ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה

(De 22:28) εαν δε τις ευρη την παιδα την παρθενον ητις ου μεμνηστευται και βιασαμενος κοιμηθη μετ αυτης και ευρεθη

(De 22:28) כי ימצא איש נער בתולה אשר לא ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו

(Jdg 14:15) και εγενετο εν τη ημερα τη τεταρτη και ειπαν τη γυναικι σαμψων απατησον δη τον ανδρα σου και απαγγειλατω σοι το προβλημα μηποτε κατακαυσωμεν σε και τον οικον του πατρος σου εν πυρι η εκβιασαι ημας κεκληκατε

(Jdg 14:15) ויהי ביום השביעי ויאמרו לאשת שמשון פתי את אישך ויגד לנו את החידה פן נשרף אותך ואת בית אביך באש הלירשנו קראתם לנו הלא

(Jdg 19:7) και ανεστη ο ανηρ του πορευεσθαι και εβιασατο αυτον ο γαμβρος αυτου και εκαθισεν και ηυλισθη εκει

(Jdg 19:7) ויקם האיש ללכת ויפצר בו חתנו וישב וילן שם

(1Sa 28:23) και ουκ εβουληθη φαγειν και παρεβιαζοντο αυτον οι παιδες αυτου και η γυνη και ηκουσεν της φωνης αυτων και ανεστη απο της γης και εκαθισεν επι τον διφρον

(1Sa 28:23) וימאן ויאמר לא אכל ויפרצו בו עבדיו וגם האשה וישמע לקלם ויקם מהארץ וישב אל המטה

(2Sa 13:25) και ειπεν ο βασιλευς προς αβεσσαλωμ μη δη υιε μου μη πορευθωμεν παντες ημεις και ου μη καταβαρυνθωμεν επι σε και εβιασατο αυτον και ουκ ηθελησεν του πορευθηναι και ευλογησεν αυτον

(2Sa 13:25) ויאמר המלך אל אבשלום אל בני אל נא נלך כלנו ולא נכבד עליך ויפרץ בו ולא אבה ללכת ויברכהו

(2Sa 13:27) και εβιασατο αυτον αβεσσαλωμ και απεστειλεν μετ αυτου τον αμνων και παντας τους υιους του βασιλεως και εποιησεν αβεσσαλωμ ποτον κατα τον ποτον του βασιλεως

(2Sa 13:27) ויפרץ בו אבשלום וישלח אתו את אמנון ואת כל בני המלך

(2Ki 2:17) και παρεβιασαντο αυτον εως οτου ησχυνετο και ειπεν αποστειλατε και απεστειλαν πεντηκοντα ανδρας και εζητησαν τρεις ημερας και ουχ ευρον αυτον

(2Ki 2:17) ויפצרו בו עד בש ויאמר שלחו וישלחו חמשים איש ויבקשו שלשה ימים ולא מצאהו

(2Ki 5:16) και ειπεν ελισαιε ζη κυριος ω παρεστην ενωπιον αυτου ει λημψομαι και παρεβιασατο αυτον λαβειν και ηπειθησεν

(2Ki 5:16) ויאמר חי יהוה אשר עמדתי לפניו אם אקח ויפצר בו לקחת וימאן

(Est 7:8) επεστρεψεν δε ο βασιλευς εκ του κηπου αμαν δε επιπεπτωκει επι την κλινην αξιων την βασιλισσαν ειπεν δε ο βασιλευς ωστε και την γυναικα βιαζη εν τη οικια μου αμαν δε ακουσας διετραπη τω προσωπω

(Est 7:8) והמלך שב מגנת הביתן אל בית משתה היין והמן נפל על המטה אשר אסתר עליה ויאמר המלך הגם לכבוש את המלכה עמי בבית הדבר יצא מפי המלך ופני המן חפו

(Ps 38:12) (37:13) και εξεβιασαντο οι ζητουντες την ψυχην μου και οι ζητουντες τα κακα μοι ελαλησαν ματαιοτητας και δολιοτητας ολην την ημεραν εμελετησαν

(Ps 38:12) (38:13) וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל היום יהגו

(Pr 16:26) ανηρ εν πονοις πονει εαυτω και εκβιαζεται εαυτου την απωλειαν ο μεντοι σκολιος επι τω εαυτου στοματι φορει την απωλειαν

(Pr 16:26) נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו

(Pr 22:22) μη αποβιαζου πενητα πτωχος γαρ εστιν και μη ατιμασης ασθενη εν πυλαις

(Pr 22:22) אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער

(Am 6:10) και λημψονται οι οικειοι αυτων και παραβιωνται του εξενεγκαι τα οστα αυτων εκ του οικου και ερει τοις προεστηκοσι της οικιας ει ετι υπαρχει παρα σοι και ερει ουκετι και ερει σιγα ενεκα του μη ονομασαι το ονομα κυριου

(Am 6:10) ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה

(Jon 1:13) και παρεβιαζοντο οι ανδρες του επιστρεψαι προς την γην και ουκ ηδυναντο οτι η θαλασσα επορευετο και εξηγειρετο μαλλον επ αυτους

(Jon 1:13) ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה ולא יכלו כי הים הולך וסער עליהם



Home