אדר
Version Date: July 25, 2021
This article considers the verb אדר, the noun אדר, the adjectives אדיר and אדרת, and the noun אדרת.
אדר as a Common Noun The Aramaic noun אדר means "threshing floor" and appears in Dan 2:35. It has this meaning also in later Aramaic, as could be seen in Mt 3:12 and Lk 3:17 in the Peshitta, as well as in various passages of the Targum. In the Peshitta, אדר corresponds to αλων. In the Targum, the word is spelled אידר or אדר and translates the Hebrew word גרן "threshing floor". As will be shown next, the meaning of the Hebrew noun אדר must be "field". Considering אדר in Zec 11:13, the reference to Zec 11:13 in Mt 27:10 indicates that the prophecy mentions a field. The only word of Zec 11:13 that could be associated with αγρος "field" in Mt 27:10 is אדר. Since Aramaic and Hebrew are similar languages, given that the Aramaic meaning of אדר is "threshing floor", the Hebrew meaning of the word could be related or identical. Since threshing was normally done in the open air, a threshing floor denoted a plot of ground used for threshing. So the Hebrew word אדר could mean "threshing floor" as in Aramaic, or have a related meaning such as "plot of ground, field". Either of these meanings could provide an explanation for the word αγρος "field" in Mt 27:10. Considering the usage of the word אדר in Mi 2:8, the meaning "field" would fit much better than "threshing floor". When taking Mi 2:8 in the context of Mi 2:9, it can be seen that the meaning "field" fits perfectly. The Hebrew text of Mi 2:8-9 is, ואתמול עמי לאויב יקומם ממול שלמה אדר תפשטון מעברים בטח שובי מלחמה נשי עמי תגרשון מבית תענגיה מעל עלליה תקחו הדרי לעולם. Understanding מול as the infinitive construct of מול "to cut off, circumcise" and שלמה as "vengeance", the translation of Mi 2:8-9 is, "And recently my people arose as an enemy by cutting off with vengeance. Ye strip a field from those who pass by unsuspectingly, who survived the spiritual war. Ye drive out women, each from her pleasant home; ye take my majesty from above her young children forever." In this translation, ממול שלמה "from the cutting off of vengeance" was understood in the sense of "by cutting of with vengeance". Mi 2:8-9 speaks of people that were acting as enemies by persecuting those who loved the Lord. They were carrying out the vengeance of the adversary on those who resisted him. The passage speaks of women being driven out of their houses and young children being enslaved (and by this, being deprived from receiving the knowledge of the Lord from their parents, the majesty of the Lord being taken from above them). In this context, the confiscation of the field owned by a family fits much better the text than the confiscation of a small plot of ground or of a threshing floor. So Mi 2:8-9 confirms the association of the word אדר with αγρος "field" in Mt 27:10. The alternative common interpretation of Mi 2:8 has been to translate אדר as if written אדרת "robe"; however, since this is not a literal interpretation, it cannot be used here. The word אדר can refer to fields of any size, including a small plot of ground. To see that it can refer to a relatively small plot of ground, Zec 11:3 and Mt 27:10 could be considered, which mention that the field of the potter was purchased for 30 pieces of silver. While the text does not mention what kind of coins were used, the shekel (a unit of weight) is normally assumed in Hebrew passages that do not specify the type of coin. Now 30 shekels of silver could not buy a very large plot of ground. For example, Abraham paid 400 shekels of silver for the plot of ground where Sarah was buried (Ge 23:15) and David bought a threshing floor and its oxen for 50 shekels of silver (2Sa 24:24). As mentioned in Mt 27:7, the 30 pieces of silver were used to buy a field as a burial place for "foreigners", that is, for those who like Judas (Mt 27:5) got into areas of the temple where they were not supposed to be; such persons were executed. Since there were probably not many who would commit such temple sacrileges, the burial place did not have to be large. Considering Eze 32:18, the phrase בנות גוים אדרם has been commonly interpreted "daughters of powerful nations". This interpretation is obtained by assuming that אדרם is contracted from אדירים. However, the meaning "field" of אדר fits if taken as denoting the land under the authority of Egypt. Using this meaning, the translation would be "daughters of the nations, of their land", that is, "foreigners in their land" or "foreigners in Egypt". Here, אדרם modifies בנות, not גוים, since גוים is not in the construct state. Thus, the phrase speaks about foreigners in Egypt that were from various nations. The antecedent of the masculine plural suffix of אדרם corresponds to the men denoted by the word המון "multitude". A reference to these men is also found in Eze 32:20, in which יפלו "shall fall" requires a masculine plural subject. Now the words of Eze 32:18 have also other related suffixes: the word המון "multitude" is the antecedent of the masculine singular suffix of הורדהו, while מצרים "Egypt" is the antecedent of the feminine singular suffix of אותה, since nations are normally taken with the feminine gender. The interpretation "daughters of the nations, of their land" indicates the persons that are meant, namely, foreigners in the territory controlled by Egypt. However, the alternative interpretation "daughters of powerful nations" seems less adequate because it assumes that the verse is not very explicit; it assumes that the verse speaks about some powerful nations without identifying them. Considering the form אדרים of Zec 11:2, it is commonly interpreted "majestic trees" as if contracted from אדירים. However, the meaning "fields" does not assume a contraction and fits very well. So using the meaning "fields" of אדרים, the phrase אשר אדרים שדדו is translated, "because the fields have been devastated". Now the form אדריהם of Jer 14:3 must be a contraction of אדיריהם "their mighty ones", since it appears in ואדריהם שלחו in which the meaning "their fields" does not fit the verb "to send". אדר as a Common Noun--Verse List (Eze 32:18) בן אדם נהה על המון מצרים והורדהו אותה ובנות גוים אדרם אל ארץ תחתיות את יורדי בור (Dan 2:35) באדין דקו כחדה פרזלא חספא נחשא כספא ודהבא והוו כעור מן אדרי קיט ונשא המון רוחא וכל אתר לא השתכח להון ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב ומלאת כל ארעא (Mi 2:8) ואתמול עמי לאויב יקומם ממול שלמה אדר תפשטון מעברים בטח שובי מלחמה (Zec 11:2) הילל ברוש כי נפל ארז אשר אדרים שדדו הילילו אלוני בשן כי ירד יער הבצור (Zec 11:13) ויאמר יהוה אלי השליכהו אל היוצר אדר היקר אשר יקרתי מעליהם ואקחה שלשים הכסף ואשליך אתו בית יהוה אל היוצר |
אדר as a Verb The verb אדר is used in the niphal stem with the meaning "to be majestic, glorious" and in the hiphil stem with the meaning "to make glorious". It is related in meaning with the adjective אדיר. It appears in the following three verses. (Ex 15:6) ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב (Ex 15:11) מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא |
אדיר and אדרת The adjective אדיר means "majestic, mighty". The feminine form of the adjective has been assumed to be אדרת (Eze 17:8, Zec 11:3). The form אדריהם of Jer 14:3 must be a contraction of אדיריהם "their mighty ones", as implied by the verb שלח "to send" in ואדריהם שלחו. The list of verses using אדיר and אדרת follows. (Ex 15:10) נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים (Jdg 5:13) אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד לי בגבורים (Jdg 5:25) מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה (1Sa 4:8) אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה אלה הם האלהים המכים את מצרים בכל מכה במדבר (2Ch 23:20) ויקח את שרי המאות ואת האדירים ואת המושלים בעם ואת כל עם הארץ ויורד את המלך מבית יהוה ויבאו בתוך שער העליון בית המלך ויושיבו את המלך על כסא הממלכה (Ne 3:5) ועל ידם החזיקו התקועים ואדיריהם לא הביאו צורם בעבדת אדניהם (Ne 10:29) (10:30) מחזיקים על אחיהם אדיריהם ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת האלהים אשר נתנה ביד משה עבד האלהים ולשמור ולעשות את כל מצות יהוה אדנינו ומשפטיו וחקיו (Ps 8:1) למנצח על הגתית מזמור לדוד (8:2) יהוה אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים (Ps 8:9) (8:10) יהוה אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ (Ps 16:3) לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם (Ps 76:4) (76:5) נאור אתה אדיר מהררי טרף (Ps 93:4) מקלות מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום יהוה (Ps 136:18) ויהרג מלכים אדירים כי לעולם חסדו (Is 10:34) ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול (Is 33:21) כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו (Jer 14:3) ואדריהם שלחו צעוריהם למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם בשו והכלמו וחפו ראשם (Jer 25:34) הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן כי מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה (Jer 25:35) ואבד מנוס מן הרעים ופליטה מאדירי הצאן (Jer 25:36) קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן כי שדד יהוה את מרעיתם (Jer 30:21) והיה אדירו ממנו ומשלו מקרבו יצא והקרבתיו ונגש אלי כי מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי נאם יהוה (Eze 17:8) אל שדה טוב אל מים רבים היא שתולה לעשות ענף ולשאת פרי להיות לגפן אדרת (Eze 17:23) בהר מרום ישראל אשתלנו ונשא ענף ועשה פרי והיה לארז אדיר ושכנו תחתיו כל צפור כל כנף בצל דליותיו תשכנה (Na 2:5) (2:6) יזכר אדיריו יכשלו בהלכותם ימהרו חומתה והכן הסכך (Na 3:18) נמו רעיך מלך אשור ישכנו אדיריך נפשו עמך על ההרים ואין מקבץ (Zec 11:3) קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן |
אדרת with the Meaning "Cloak" Note that אדרת in Eze 17:8 and Zec 11:3 has been interpreted as the feminine form of the adjective אדיר "majestic, mighty"; see the section on אדיר. Now אדרת is a substantive adjective in Zec 11:3, so its meaning there is "majesty, glory". Distinguishing between the substantive use of the adjective אדרת "majestic" and the noun אדרת "cloak" is straightforward when taking in account the context. Something made of hair (Ge 25:25, Zec 13:4), or that a man can take as plunder (Jos 7:21, 24), or that one can cover his face with (1Ki 19:13), or that can be taken in the hands (1Ki 19:19, 2Ki 2:8, 13-14) is clearly described by the "robe" meaning. Somewhat less obvious is the usage of the word in ויעבר אדרתו מעליו ויכס שק (Jon 3:6). In Jon 3:6, since the king could not set aside much of his majesty (for the kingdom itself was part of his majesty), the meaning "robe" must be meant. (Ge 25:25) ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו (Jos 7:21) ואראה בשלל אדרת שנער אחת טובה ומאתים שקלים כסף ולשון זהב אחד חמשים שקלים משקלו ואחמדם ואקחם והנם טמונים בארץ בתוך האהלי והכסף תחתיה (Jos 7:24) ויקח יהושע את עכן בן זרח ואת הכסף ואת האדרת ואת לשון הזהב ואת בניו ואת בנתיו ואת שורו ואת חמרו ואת צאנו ואת אהלו ואת כל אשר לו וכל ישראל עמו ויעלו אתם עמק עכור (1Ki 19:13) ויהי כשמע אליהו וילט פניו באדרתו ויצא ויעמד פתח המערה והנה אליו קול ויאמר מה לך פה אליהו (1Ki 19:19) וילך משם וימצא את אלישע בן שפט והוא חרש שנים עשר צמדים לפניו והוא בשנים העשר ויעבר אליהו אליו וישלך אדרתו אליו (2Ki 2:8) ויקח אליהו את אדרתו ויגלם ויכה את המים ויחצו הנה והנה ויעברו שניהם בחרבה (2Ki 2:13) וירם את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו וישב ויעמד על שפת הירדן (2Ki 2:14) ויקח את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו ויכה את המים ויאמר איה יהוה אלהי אליהו אף הוא ויכה את המים ויחצו הנה והנה ויעבר אלישע (Jon 3:6) ויגע הדבר אל מלך נינוה ויקם מכסאו ויעבר אדרתו מעליו ויכס שק וישב על האפר (Zec 13:4) והיה ביום ההוא יבשו הנביאים איש מחזינו בהנבאתו ולא ילבשו אדרת שער למען כחש |
אדר as the Month Adar The name of the month Adar is written אדר in both Aramaic (Ezr 6:15) and Hebrew. Note that when the month Adar is meant, the word is in the phrase חדש אדר in Hebrew and in ירח אדר in Aramaic. (Ezr 6:15) ושיציא ביתה דנה עד יום תלתה לירח אדר די היא שנת שת למלכות דריוש מלכא (Est 3:7) בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר (Est 3:13) ונשלוח ספרים ביד הרצים אל כל מדינות המלך להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלושה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז (Est 8:12) ביום אחד בכל מדינות המלך אחשורוש בשלושה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר (Est 9:1) ובשנים עשר חדש הוא חדש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר המלך ודתו להעשות ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם (Est 9:15) ויקהלו היהודיים אשר בשושן גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר ויהרגו בשושן שלש מאות איש ובבזה לא שלחו את ידם (Est 9:17) ביום שלושה עשר לחדש אדר ונוח בארבעה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה (Est 9:19) על כן היהודים הפרוזים הישבים בערי הפרזות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלח מנות איש לרעהו (Est 9:21) לקים עליהם להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה |